לחלוק גביע עם כלב - ספורט כלבני / מאת קטיה מדבדב (יב8) - עיתון ביה"ס עמל ב

אג׳יליטי, פריזבי, ריקודים עם כלבים, ועוד רבים אחרים אלו סוגי ספורט כלבני שהתחילו לתפוס תאוצה בארץ בשנים האחרונות. לרבים מאיתנו יש כלב או שניים בבית, אבל האם הם באמת מאושרים?

"כלב עובד = כלב מאושר", זה משפט שכל מאלף מאמין בו. כלבים, במקור, נוצרו כדי למלא תפקיד. כדי לענות על צורך כולשהו שלנו - בני האדם. עם מרוץ השנים הצרכים שלנו השתנו, וכך היורקשייר טרייר שהיה צייד חולדות מדופלם הפך לסמל סטטוס, הבורדר קולי שהיה רועה כבשים ללא הרף עבר לספה בסלון, והלברדור שהיה מביא ברווזים ירויים מהאגם שוב ושוב הפך לקציצה שיושבת במטבח ועושה עיניים לכל שניצל שעובר לידה.

אולי עם השנים היצרים של הכלבים שלנו התעדנו, אבל הם לא נעלמו. הכלבים שלנו, רוצים לעבוד, איתנו, עם הלהקה שלהם. ואנחנו? מתפקידנו לתת לכלבים שלנו משמעות לחיים, שהיא לא טיול של רבע שעה בערב, בזמן שאנחנו שקועים עמוק בטלפון.

אג׳יליטי:

לטעמי - הספורט האולטימטיבי. הוא מתאים לכל כלב, בכל גיל, בכל רמת תקשורת עם הבעלים שלו. וכמובן, לכל בעלים. הוא מבוסס בעיקר על הקשר של הכלב עם הבעלים שלו, ועל אמון בין שניהם. הכלב צריך לעבור מסלול מכשולים הבנוי ממשוכות ומנהרות בעיקרו, ומשלב מכשולים ייחודיים כמו - נדנדה, גשר, סלאלום, קפיצה למרחק, חומה ועוד. רמת הקושי נבנת בהדרגה, ומותאמת לכל כלב. הבעלים מצידו - צריך ללמוד להוביל את הכלב בצורה ברורה בין המכשולים, בזמן הקצר ביותר, ללא סירובים או טעויות במכשול מצד הכלב. בארץ נכון להיום יש מדי מספר שבועות תחרות מועדון של אחד המועדונים, ומידי כמה חודשים תחרות רשמית, שחלק מהן הן תחרויות מקדימות לתחרויות בינלאומיות בחו"ל, והמנצחים בהן טסים לייצג בהן את ישראל. איך נראת תחרות אג׳יליטי? יש מספר רמות בהם מתחרים הכלבים. ובכל רמה יש חלוקה לגדלי הכלבים (קטנים, בינוניים וגדולים). בעלי הכלבים נכנסים ללמוד את מסלול המכשולים הממוספר, ומנסים להבין כיצד להוביל את הכלב בצורה מיטבית במסלול, כך שיהיה מהר ככל האפשר, וכך שלא ישאיר לכלב מקום לטעויות בין המכשולים. בהמשך, עולה כל זוג (כלב ונוהג), ומוציא את המיטב שלו.

בנימה אישית, זהו ספורט שאני מתאמנת בו כבר כ3 שנים, ונהנת מכל רגע. גם מהתחרויות, גם מהאימונים השבועיים במועדון שלנו, וגם מהשיפור המטורף שהספורט הזה עשה לקשר שלי עם הכלב שלי.

מתקן "משוכה". צילום: קטיה מדבדב

מתקן "איי פריים". צילום: קטיה מדבדב

פריזבי כלבני:

הפריזבי מאתגר יותר, אבל מרשים הרבה יותר. כי כמה כבר תראו כלבים שעפים באוויר בשביל צלחת? זה ספורט שלא מתאים לכל כלב, וגם מהבעלים הוא דורש קצת יותר מיומנות ודיוק. הוא מתאים לכלבים עם יצר רדיפה חזק (כאלו שמוכנים לרוץ אחרי כדור ולהחזיר אותו שוב, ושוב, ושוב ושוב). הספורט מחולק לשני חלקים עיקריים: זריקה למרחק ופריסטייל.

זריקה למרחק- הצוות מקבל 60-90 שניות (תלוי ארגון שתחתיו התחרות) לבצע כמה שיותר זריקות למרחק הרב ביותר. ישנם הבדלים בניקוד לפי צורך התפיסה של הכלב (אם הכלב תפס את הפריזבי בקפיצה, הצוות יקבל יותר ניקוד).

פריסטייל/רוטינה- לדעתי החלק היותר יפה בספורט הזה. הצוות בונה רוטינה הבנויה מטריקים שונים של הכלב, וזריקות פריזבי לצלילי שיר לבחירתם. לזוג יש זמן מוקצב (בין 1:30 ל2:15 דקות), הנוהג עולה עם 5-10 פריזבים, והמטרה היא לבצע את הרוטינה המרשימה ביותר. הזוג מקבל ניקוד לפי רמת הדיוק של הנוהג, רמת האתלטיות של הכלב, הדרייב של הכלב לפריזבי, החיבור בין שניהם ועבודת צוות, וכמובן הביצוע- כמה מהדיסקים שנזרקו- אכן נתפסו.

זריקה למרחק. צילום: קטיה מדבדב

פריסטייל/רוטינה. צילום: קטיה מדבדב

ריקודים עם כלבים:

ספורט יחסית חדש בארץ, שמתחיל לתפוס תאוצה. הספורט מתאים לרוב הכלבים, ובגדול כל מה שצריך הוא כלב שרוצה לעבוד עם הבעלים שלו ( גם אם זה בשביל אוכל או צעצוע). הספורט מורכב מרוטינה של ריקוד וטריקים, גם של הכלב וגם של הבעלים, לצלילי שיר לבחירתם. כשעושים את זה טוב – זה מאוד מרשים.

יש בדרך כלל לפחות תחרות אחת של ריקודים עם כלבים בשנה, לפעמים יותר. כמובן שגם בספורט הזה יש תחרויות בינלאומיות, וממש לפני חודשים בודדים יוצגנו בכבוד ע"י רוני שגיא ופסח באליפות אירופה בריקודים כלבים. רוני ופסח קטפו את המקום התשיעי מתוך עשרות צמדים מכל העולם, עם הרוטינה עוצרת הנשימה שלהם:

הרוטינה של רוני ופסח, מתוך ערוץ היוטיוב של רוני.

ריקודים עם כלבים. צילום: הילה מסרנו

הערות