האם אנחנו באמת חופשיים ב2021? / מאת ולריה נסייב (יב8)

בשנתיים האחרונות גם בעקבות הקורונה וגם עם התפתחות העולם (מבחינה חברתית וטכנולוגית) קרו הרבה שינויים. ישנן השפעות רבות על תחומים כאלה ואחרים, ועם כמה שנראה שלאנשים נפתחו יותר ויותר אפשרויות, דעות, והשקפות, עדיין אין להם את החופש האמיתי לממש את עצמם. הם מתקשים להשיג את החופש על מנת להיות שלמים עם עצמם ומי שהם. 

כיום קיימת ביקורות רבה מצד החברה על נושאים שאמורים להיות מובנים מאליהם, כמו קבלת השונה, כבוד וכו'. עם תחילת הקורונה אנשים איבדו את החופש שלהם, החופש על הפעולות היומיומיות שלהם כמו: לצאת מהבית, להיכנס לחנות, ללכת לריצה וכו'. דבר זה גרר השפעה רבה במיוחד על בני הנוער ותלמידים הלומדים בבית הספר, מכיוון ששנה וחצי הם ראו מסכים ומחשבים במקום מורים וחברים אמיתיים. חיי היום יום להרבה אזרחים בישראל הפכו להישרדות, תחושת הכליאה רק הלכה וגברה: אי אפשר לצאת לעבודה, לראות חברים ולהתנהג כרגיל. זה משפיע חזק על הבן אדם גם מבחינה נפשית. 

הריחוק השאיר צלקות רבות ופגע בחופש הפיזי והרעיוני של אנשים רבים. מי היה יכול להאמין שמונח כל כך בסיסי כמו "חופש" יכול להפוך עם השנים למשהו מורכב שמבלי לחשוב על זה. יכול לכלוא אותך בתוך עצמך, מפריד ממה שקורה סביבך. יש לא מעט אנשים כאלה שאנחנו רואים ביום יום שלנו, בבית הספר, בשכונה, באוטובוס ואפילו סתם ברחוב ולא מתארים לעצמנו מה יש להם בפנים, על מה הם חושבים. זה מוביל פעמים רבות לשפיטה וזלזול מצד החברה, אנשים מפחדים לחיות איך שבא להם! לחשוב, לומר, ללבוש, נשמע כמו דברים בסיסיים נכון? אבל גם על זה אנשים יכולים לחשוב מאתיים פעמים לפני שיעזו. מה הם עשו לא בסדר, על מה זה מגיע להם? המחשבה של "משהו מקולקל בי?" שנוצרת בעקבות מילים ומעשים של אנשים אחרים, מונעת מהם להראות את מי שהם באמת ולמי שהם מסוגלים להפוך. 

המטרה שלי בכתבה הזו היא לא להעביר ביקורת או לנסות לרחם על מישהו, אלא פשוט לבוא ולומר: תפסיקו לחשוב שאתם חייבים משהו למישהו, מה ללבוש, איך לעשות, מה ואיך לומר כדי לצאת טוב בעיני החברה. פשוט תהיו אתם ותרגישו יותר חופשיים עם עצמכם, בכל המובנים!