אל תפסיקו לשאול / מאת גל רוזין (יא10)

שאלות, ככלי להשגת מידע, הן המפתח ללמידה והבנה. עשרות אלפי שנים של בניית הידע האנושי התבססו על אותם אנשים להם היה האומץ, והיכולת לשאול את השאלות הקשות ביותר, לנסות ולהבין את קיומנו, מהדברים הטריוויאלים והפשוטים ביותר ועד לניסיון לפצח את מסתורי היקום. זהו חלק כל כך בסיסי, אך משמעותי, מהיותנו בני אדם - לשאול שאלות.

לכן זה מפליא לראות כי ככל שאנו מתבגרים, יצר הסקרנות שלנו שוכך, ואנו פחות ופחות מתעניינים, ופחות שואלים שאלות.

ילדים, כידוע, הם גדולי שואלי השאלות. כנראה זהו באמת יצר אנושי בלתי נשלט, לנסות ולגלות, ללמוד ולהבין. שאלות 'טיפשיות', שאלות מביכות, שאלות מוזרות ולא ברורות או סתם שאלות שאין להורים באמת תשובה עליהן - ישנן לילדים קטנים בשפע. שאלה כמו "למה השמיים כחולים?" - לרוב תענה במשיכת כתפיים אצל הורים. אין זו אשמתם - לא לכל שאלה יש תשובה, אך אל להם לתת ללהבת הסקרנות הזו לדעוך - פן יאבדו את אותו ניצוץ המאפשר לבני אדם, עוד מגיל צעיר, לחקור את עולמם.

כאשר אותם ילדים מגיעים לראשונה לבית הספר, לפעמים במקום אוזן קשבת ימצאו קיר, ואותו יצר שאילה פראי יגודר ויצומק, בידי המורים שלא עומדים בשטף השאלות.

כתלמיד, אני רואה את השאלה ככלי הלמידה החשוב ביותר, הדרך של כל אדם ואדם לחתור להשגת ידע, שיטה שמובילה להתקדמות, לשינוי, להתפתחות.

זהו לא רק תפקיד ההורים, לעודד שאילת שאלות, אלא גם, ובמיוחד, תפקידה של מערכת החינוך. למזלנו, לעומת ממגרי השאלות, ישנם אותם מורים, שוחרי הפרקטיקה, המעודדים את תלמידיהם לשאול שוב ושוב, לא לוותר על תשובה, ועל כל שאלה - להוסיף עוד שתיים. זו הגישה האידיאלית - על כך, לפחות לדעתי, צריכה להתבסס מערכת החינוך, ולא על השתקת כיתות והרצאות משמימות. רוב מורי מעודדים שאלות בכיתה, ועל כך אני שמח, אך העבודה צריכה להתחיל משכבות הגיל הצעירות ביותר - לנסות ולענות על שאלות גם כשהן "לא רלוונטיות" או "שטותיות", ולטפח את הרעיון בקרב התלמידים. הייתי מציע אף לערוך שיעורים על איך לשאול שאלה, וכיצד לחתור להשגת מידע - ממילות השאלה בשכבות הגיל הנמוכות, ואולי מאוחר יותר ללמד (לו רק היו שיעורי פילוסופיה ולוגיקה) על "תשאול סוקרטי", שיטה בה המורה מעמיד פני בור ושואל את התלמידים עצמם שאלות בעקשנות, ממש כמו ילדים, כדי להגיע לתשובות. זו שיטה ששמה על נס את תהליך השאילה המורכב, את החשיבות בלפתח עוד ועוד כל שאלה, תוך גרימת הרהור ומחשבה עמוקה.

וחשוב לזכור שוב - לא לכל שאלה יש תשובה, אך גם שאלה ללא תשובה יכולה להצמיח שאלות חדשות, וחשיבה וחקר מעמיק בהן, אולי ויובילו לתוצאה הנכספת. ובינתיים, יגדל לו עוד בן אדם שישלוט באומנות שאילת השאלות. לא קלה לשליטה, אך נושאת פרי עבור כל אחד ואחד, ועבור כולנו יחדיו.

נ"ב: לקוראים (המעטים) הנכבדים, אל תפסיקו לשאול.